חזרה ללב ההורות

// הבלוג //

מאמרים ודברים שיש לי לספר לכם

מחשבות על משחק ואגרסיה

לאחרונה אני פוגשת הרבה שאלות של הורים על משחק ואגרסיה-
כמו אם הילד רוצה רובה צעצוע, האם לסרב?
או איך להגיב למשחק אגרסיבי של ילד?
האם להסביר שאסור להרביץ, גם אם זה לבובה?
 
משחק זה אחד הנושאים האהובים עליי באופן אישי, ולשמחתי גם על ד"ר ניופלד 🙂,
למדתי איתו 3 קורסים בנושא משחק, וכמובן גם כשלמדתי פסיכותרפיה וקודם לכן טיפול באמנות,
ובשנות עבודתי הרבות- הנושא הזה הוא אחד הנושאים העיקריים שהעמקתי בהם.
 
אנסה לתמצת- באופן כללי,
משחק הוא דרך מעולה וגם חשובה, לאפשר מגע עם רגשות ודחפים שאינם לגיטימיים או מאיימים מדי במציאות היומיומית-
כמו אגרסיה, בהלה, פרידות.
תחשבו על איך ילדים קטנים אוהבים מגיל כמה חודשים משחקי "קוקו"-
זה בעצם להתעסק עם נושא הפרידה, שהוא כל כך מאיים בחיים היומיומיים, ובתוך המרחב הבטוח של המשחק אפשר לפגוש אותו.
או כמה ילדים נהנים כשאנחנו רודפים אחריהם בתור מפלצת.

זה לשחק עם הבהלה, שבמציאות לא פשוט לפגוש.

גם אגרסיה והרס הם חלקים בנפש שלפעמים מחפשים ביטוי ומשחק הוא דרך בריאה לבטא אותם.
לכן לא הייתי מנסה להפוך את המשחק התוקפני ל"פרפרים ופרחים" ופציפיזם.
 

א ב ל. וזה אבל גדול וחשוב-

כדי שמשחק יתקיים, צריך כמה תנאים:

1. הוא חייב להיות בטוח, מוגן,
2. הוא צריך להיות לא "על אמת"
3. יש לו התחלה וסוף ברורים.
זה כמו בועה כזו שגבולותיה ברורים.
יש עוד כמה מאפיינם של משחק, שלא אכנס אליהם כרגע,
אבל בהתיחס אפילו רק לתנאים הללו- כשמישהו באמת נפגע, כשלא ברור מתי המשחק מתחיל או נגמר-
אי אפשר לחוש ביטחון (במובן של safety),
המשחק חורג מגבולות המשחק.
לכן לא הייתי עובדת על להסיט את התכנים, אלא על לחדד את גבולות ה"בועה":
מתי זה מתחיל, מתי זה נגמר, הבטחון שאף אחד לא נפגע במציאות.
 
זו שיחה שהייתי מקיימת בעדינות מחוץ לסיטואציה, בזמן אחר ורגוע לגמרי.
לא בנזיפה, אלא רק בקביעת כללים ברורים.
בדיוק כמו שבכדורגל מותר לבעוט, או בהיאבקות מותר להסתער, אבל זה קורה בתוך המסגרת התחומה וכשהשריקה מגיעה- הכל נפסק. צריך שתהיה הגדרה ברורה.
אפשר להגדיר בפשטות שבמשחק מותר "בכאילו" , כולם מוגנים וחשוב שאף אחד לא נפגע באמת.
יש כמובן עוד הרבה מה לומר על משחק, אבל זה ככה על קצה המזלג.
רותי דריאל
 
וגם הפעם, כמו תמיד- מוזמנים לשתף בכיף❤️
 

פוסטים נוספים שאולי יעניינו אותך

על רעב היקשרותי

"תתעלם, הוא רק מחפש תשומת לב" "אל תגידי כלום, תסתובבי ותצאי מהחדר" כמה פעמים שמעתם את זה? אני בטוחה שהמון. לפני כמה ימים נסעתי באוטו

קרא עוד »

מחשבות על ילדים צעירים

מכירים את זה, שהילד הצעיר שלכם כולו בקריזה, טנטרום, צעקות, וכל החבילה, ושניה אחרי זה פתאום עובר למשהו אחר- שמח וטוב לב? ואנחנו עוד נשארים שם

קרא עוד »

לחדש את החיבור רגע אחרי

פעם בכמה זמן חוזרת השאלה- בהדרכות אישיות, בסדנאות- מה אנחנו עושים כשהילד מתנהג בצורה לא מקובלת? נניח נותן מכה או מתחצף וכו. אז אנחנו מדברים הרבה על

קרא עוד »

אהבתם?שתפו באהבה

שיתוף ב facebook
שיתוף ב google
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
סגירת תפריט