חזרה ללב ההורות

// הבלוג //

מאמרים ודברים שיש לי לספר לכם

מה ההבדלים העיקריים בין גישה תומכת היקשרות והתפתחות לבין גישות התנהגותיות נפוצות?

שאלה שאני פוגשת הרבה- מה ההבדלים העיקריים בין גישה תומכת היקשרות והתפתחות, לבין גישות התנהגותיות נפוצות? 
אז הנה כמה נקודות, ממש בתמצית:

1. ההבדל הראשון והעיקרי הוא הנחת המוצא- בגישות התנהגותיות רואים את האדם (ילד לצורך העניין) כלוח חלק, בעוד שבגישה היקשרותית הפוקוס הוא על "מנועים פנימיים". 
מפה נגזר תפקיד ההורה- בגישות התנהגותיות ההורה הוא כמו פסל שמפסל חימר, או חומר אחר, לצורה שרוצה.
בגישה ההיקשרותית- ההורה הוא כמו גנן- שזורע זרע, משקה, מטפח, נותן את התנאים לצמח לנבוט ולגדול. ההורה לא מעצב, אלא נותן את התנאים הנכונים לצמיחה.

2. הבדל נוסף הוא במיקוד- בגישות ההתנהגותיות המיקוד הוא בתוצאות, בעוד שבגישה ההיקשרותית נסתכל על מה שקדם לאירוע.
למשל: ילד מכה את אחותו- בגישה התנהגותית נחשוב מה הוא מנסה להשיג או להרוויח? ובהתאם נלמד אותו דרך תוצאות. בגישה ההיקשרותית ננסה להבין את הדינמיקה מתחת, ומשם לפעול- אולי הילד מתוסכל? זה לא אומר שאנחנו מקבלים את המכות, כמובן, אבל התגובה שלנו תהיה שונה. נוכל לעזור לו לנתב את הרגשות לאופן שמקובל עלינו למשל, או לעבוד יותר לעומק עם התסכול שלו והמקור לו.

3. ההבדל הבא הוא במפתח לטיפול או שינוי- בגישות התנהגותיות– נתייחס להתנהגות ולנסיון לעצב אותה (ילד מרביץ- איך לגרום לו להפסיק להרביץ?) ומה שיעזור לנו זה מיומנות, כלים. בגישת ניופלד נתייחס להתנהגות כסימפטום וננסה ללכת לשורש הבעיה, ומה שיעזור לנו – זה התובנה. להבין איך המוח עובד, מה הצרכים ההתפתחותיים, איזה צרכים עמוקים נמצאים מתחת להתנהגות- ומתוך ההבנה הזו נוכל לפעול.

4. ההבדל הבא הוא ההקשר בו עושים את השינוי- בגישת ההיקשרותית- ההקשר הוא מערכת היחסים ושם נשים את הפוקוס, בעוד שבגישות התנהגותיות– ההקשר יהיה התקרית. כלומר- להגיב במיידיות ועקביות כשרואים התנהגות שלא מקובלת עלינו.

אלו עיקרי הדברים, 
ופה בקישור תוכלו לקרוא על כל הדרכים בהן תוכלו ללמוד איתי, 
להתראות, רותי דריאל

פוסטים נוספים שאולי יעניינו אותך

אהבתם?שתפו באהבה

סגירת תפריט