אחרי מעל 15 שנים של נסיון כפסיכותרפיסטית שמטפלת בילדים ומבוגרים, בחרתי להתמקד בעבודה עם הורים, מתוך אמונה חזקה- שלהורים הכוח הרב ביותר להשפיע על ילדיהם.
אני משלבת בעבודתי את הידע שצברתי בשנות נסיוני וכן תובנות מתוך הגישה ההיקשרותית התפתחותית, שיצר ד"ר ניופלד, פסיכולוג קליני והתפתחותי קנדי. הגישה בה אני עובדת נשענת על שילוב של ידע התפתחותי, תיאוריות מתחום ההיקשרות, ומחקר עדכני בתחום המוח, ומעניקה הבנה עמוקה על מה הם הצרכים הרגשיים העמוקים של ילדינו, מה קורה בהתפתחות, מה קורה במוח ומה צריך כדי להבשיל ולממש את הפוטנציאל כבני אדם.
כמו כן, הגישה הזו עוזרת לנו להבין לעומק מה המשמעות של פגיעות, ואיך היא משפיעה על תהליכי ההבשלה האלו.
הגישה עוזרת לנו לפתח תובנה ולהשתמש בהתערבויות שרואות את התמונה הגדולה ולא רק תקרית נקודתית, ומאפשרת לנו לחדד את ההתבוננות ולפתח התייחסות עמוקה אל מה שמתחת לפני השטח,
כשאנו מבינים יותר- זה משפיע על מה אנו עושים.
הגישה עוזרת לנו לרכוש תובנה, ולשלב את התובנות עם האינטואיציה, תוך הקשבה פנימה, ללב.
בכך היא מחזירה אותנו ללב, ומעצימה אותנו ההורים.
הגישה הזו היא ירעה רחבה ועמוקה, אך אם לזקק לכמה מילים פשוטות- מדובר בגישה התפתחותית,
שמדגישה את חשיבות הלב הרך, שאינה נבהלת מתלות 🙂 , בניגוד להרבה גישות רווחות ולאווירה בתרבות שלנו.
כל מה שאנחנו רוצים ומצפים שיבשיל אצל הילדים שלנו:
שיהיו אנושיים, אחראים, גמישים ובעלי תושיה, שקולים בתגובות ופחות אימפולסיביים או תוקפנים,
מסוגלים להכיל מורכבות מחשבתית ורגשית, מסוגלים להכיר ולהיות נאמנים לעצמם ויחד עם זאת בעלי איכפתיות לסביבה, וגם כמובן- בעלי יצירתיות, מחשבה עצמאית, ועצמאות אמיתית-
כל אלו יבשילו מתוך קשר נכון הורה-ילד, ולא מתוך עיצוב התנהגות, או מה שאנחנו רגילים לחשוב עליו כ"חינוך", או "משמעת".
כפי שאנחנו לא מלמדים את העובר ברחם לנשום, לא מאמנים אותו,
אלא מספקים לו את התנאים המתאימים על מנת שכשיבשיל הוא יוולד וינשום בעצמו,
כך במשך שנות הילדות עלינו לספק "רחם" רגשי,
שיאפשר להבשלה ולבקיעה של האישיות העצמאית של הילד להתרחש.
אז איך מספקים את זה? מה רצוי לעשות? ממה כדאי להמנע? איך שומרים על הלב רך?
או.
בשביל זה כבר כדאי שנבין לעומק מה הצרכים ההתפתחותיים העמוקים,
מה תפקידה של ההיקשרות כיצירת תשתית, איך שומרים על הלב רך ולמה זה בכלל זה חשוב.
תוכלו לקרוא את המאמרים כדי להבין יותר, להאזין לפרקי הפודקאסט שלי, שעוסק בחיבור בין הורות בגישה היקשרותית והחיים,
אך כדי לצלול לעומק-
אני הכי ממליצה לבוא ללמוד אחד או יותר מהקורסים בגישה תומכת היקשרות והתפתחות.
פה בקישור תוכלו לקרוא על כל הדרכים בהן תוכלו ללמוד איתי.
בקורסים איתי תקבלו מפות, ולא רשימת הוראות.
תוכלו להתחבר לתובנה, ללב ולאינטואיציה, לאפשר לשינויים לקרות מבפנים ולהנות מההורות – ומילדיכם.
חלק מהנושאים שהלימודים בגישה מעמיקים בהם:
* הבנה כיצד ההיקשרות הורה- ילד מעניקה להורה את הכוח להשפיע על ילדיו.
* סמכות הורית טבעית, לעומת סמכות מאולצת שנשענת על כפיה, אולטימטומים ושיטות של חיזוקים למיניהם.
* הבנה לעומק מהיכן מגיעים רצון נגדי, תסכול ותוקפנות ואיך להתמודד איתם.
* מקום הדמעות- למה ילדים בוכים ומה ניתן לעשות.
* הבנת הקשר בין כעס ותוקפנות לעצב.
* יצירת תנאים למנוחה רגשית ולבבות רכים (אצל הילדים, ולא פחות חשוב מכך- אצלנו!) החיוניים לצמיחה והתפתחות של הילדים לבוגרים שלמים.
*מהי הבשלה רגשית- איך היא קורית ומה תומך בה? מה מפריע לתהליכי ההבשלה, ואיך נוכל להסיר את המכשולים הללו?.
* מהי פגיעות, איך שומרים על לב רך? איך עוזרים לילדים רגישים יותר מאחרים?
* כלים מעשיים להורות טובה יותר תוך הבנה של הצרכים ההתפתחותיים והרגשיים העמוקים של ילדינו.
* והכי חשוב: הגישה נוגעת בכל מה שהרגשנו עמוק בלב שנכון, מאפשרת לחזק את האינטואיציה בזכות התובנות שנרכשות, מעצימה אותנו כהורים, שמה במרכז את מערכת היחסים שלנו עם ילדינו, ומאפשרת לבנות מערכות יחסים נכונות, שתומכות בצמיחה של הילדים, ושלנו כהוריהם- וכבני אדם