חזרה ללב ההורות

// הבלוג //

מאמרים ודברים שיש לי לספר לכם

כשאח חוטף לאחותו צעצועים

לאחרונה עלתה בקבוצה שלי שאלה של אבא מקסים-
כשהאחות הצעירה (9 חודשים) משחקת בצעצוע כלשהו,
האח , בן כמעט 3, חוטף ממנה את הצעצוע ומרביץ לה.
איך מתמודדים?

מצרפת את התגובה שלי, כדי שתעזור לעוד הורים, במצבים הכל כך נפוצים הללו:

זה באמת מתסכל-
חטיפות וכיפכופים לאחים הקטנים זה אחד הדברים המאתגרים.
הרבה פעמים זה מוציא מאיתנו ההורים תגובות קיצוניות.
הקנאה והתסכול מתפרצים ונהיה סוג של הר געש בבית,
ממש מתסכל לכולם!

שניהם קטנטנים, ושניהם עדיין צריכים המון תיווך וניהול.

כמה דברים לשים לב אליהם:

 1. הגדול יותר עכשיו ממש בעיצומו של שורש ההיקשרות השלישי, שייכות ונאמנות-
זה יכול להסביר למה הוא כל כך נפגע מכל רמז לגילוי חוסר נאמנות מוחלט אליו,
 כשחושב שלא נמצאים לצידו.
זה לא רק עניין של צדק אבסולוטי פה, אלא גם מה החוויה שלו.
פה אפשר לקרוא על התפתחות שורשי ההיקשרות.

2. בתוך התקרית- הייתי מנסה לבוא ממש לצד שניהם.
כמובן שחשוב לחדד את הכלל של- "לא חוטפים צעצוע מהיד",
אבל בהנחה שהבכור כרגע מאד רגיש לעניין הנאמנות,
הייתי מרימה ומנחמת את הצעירה,
ובמקביל ממש מקפידה להיות רגע לצדו-
ממש רצית את זה? שכחת להציע לה קודם משהו אחר במקום?
(זה למשל כלל נוסף שיש אצלנו בבית- "אם רוצים מה שיש לשני ביד, קודם מציעים משהו אחר").
לפעמים רגע כזה של נאמנות כבר עוזר להוריד את הלחץ מהסיטואציה.

3. אחת הדרכים הכי יעילות להביע נאמנות לשני הצדדים, היא קודם כל לתאר את המצב-
"יש מכונית אחת ו-2 ילדים שרוצים לשחק בה. מה עושים?". אני אומרת וממתינה.
זה כבר מעביר מסר לילדים שאני רואה את שניהם. לצד שניהם.
ככל שהילדים יגדלו, מתוך השיקוף הזה, שנותן מקום לשניהם- יבואו פתרונות מפתיעים מהם!.
בגיל צעיר עדיין נצטרך אחרי זה לתווך ולהציע את הפתרונות- כמו תורות, לחכות בסבלנות וכו.

4. בעת התקרית הייתי מנסה לחפש את הכוונה הטובה שלו-
אולי לפעמים הוא רוצה לשחק איתה ולא כל כך יודע איך?
אולי הוא רוצה מה שהיא משחקת בו?
אולי לשחק ביחד? .
אלימות כמובן שאנחנו לא מרשים, אבל הייתי מנסה לתת לו אלטרנטיבות למה כן.
לתווך ולתרגם אותו למילים- רצית את המשחק שלה? בוא נציע לה משהו אחר, למשל.
או- משהו לא הסתדר לך? בוא נגיד ביחד אוףףףף (במקום למעוך את אחותך).
זה דורש המון סבלנות ולא תמיד יש…
למרות שהוא נראה גדול ביחס אליה- לזכור שהוא בעצמו קטן
ודווקא ברגעים האלה, כשהוא הכי מעצבן, מה שהוא הכי צריך זה המון תמיכה שלכם.
5. כדאי למצוא זמן איתו לבד מדי פעם, ברמה של רבע שעה,
זה יכול להקל. והייתי מכינה אותו לכך שתיכף הזמן מסתיים, ותהיו כולכם ביחד.
 
6. הייתי מפנה את תשומת לבו לכמה היא מעריצה אותו (ברור), ממש לשדך ביניהם.
 
7. דבר נוסף שעזר אצלנו בזמן כזה, זה להקצות "מגירה סודית"
שבה הוא יכול לשים את כל מה שממש חשוב לו
שאף אחד לא יגע בו.
זה יכול לתת לו קצת חוויה של טיפה יותר שליטה במצב, שכנראה קצת חסרה לו.
 
8. כשתינוקת מתחילה לזחול ולהגיע לכל מקום, זה לא פשוט,
קפיצות גדילה של הקטנים הרבה פעמים מביאות גל קנאה חדש של הבכורים.
אז יש לו כרגע הרבה תסכול והוא צריך להסתגל…
עוזר לדבר מדי פעם על איזה כיף שיש את קטיני,
אבל לפעמים זה מעצבן שצריך לשמור שלא תגע בדברים או שעסוקים איתה, ולפעמים מתגעגעים לאיך שהיה…
נסו לעזור לו להגיע לעצב ולבכי של חוסר תוחלת.
לגעת ברגשות הללו ולתת להם במה ברגעים של חיבור ביניכם,
וגם לעצמכם… כי זה גם לא קל!.
 
אני מתיחסת מאד בהרחבה לסוגיה הזו של ריבים, חטיפות, קנאה. האם להתערב, ואיך להתערב?.
אז אם עוד לא צפיתם בו- ממליצה מאד, כי זה יכול לעזור לעשות סדר! ❤️
רותי

פוסטים נוספים שאולי יעניינו אותך

על רעב היקשרותי

"תתעלם, הוא רק מחפש תשומת לב" "אל תגידי כלום, תסתובבי ותצאי מהחדר" כמה פעמים שמעתם את זה? אני בטוחה שהמון. לפני כמה ימים נסעתי באוטו

קרא עוד »

מחשבות על ילדים צעירים

מכירים את זה, שהילד הצעיר שלכם כולו בקריזה, טנטרום, צעקות, וכל החבילה, ושניה אחרי זה פתאום עובר למשהו אחר- שמח וטוב לב? ואנחנו עוד נשארים שם

קרא עוד »

לחדש את החיבור רגע אחרי

פעם בכמה זמן חוזרת השאלה- בהדרכות אישיות, בסדנאות- מה אנחנו עושים כשהילד מתנהג בצורה לא מקובלת? נניח נותן מכה או מתחצף וכו. אז אנחנו מדברים הרבה על

קרא עוד »

אהבתם?שתפו באהבה

שיתוף ב facebook
שיתוף ב google
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
סגירת תפריט