חזרה ללב ההורות

// הבלוג //

מאמרים ודברים שיש לי לספר לכם

עפיפונים- או האם צריך ללמד ילד להיפרד?

האם אנחנו צריכים ללמד את הילדים שלנו להיפרד מאיתנו?

שמעו סיפור:

ביום שבת אחד יצאו אבא ובנו לפסטיבל עפיפונים ענק כדי לצפות במופעים.
כשהם הגיעו למקום הבן הקטן התמלא בפליאה ואושר למראה השמיים,
שהיו מלאים בעפיפונים ענקיים בכל הצורות והצבעים שניתן להעלות על הדמיון.
הוא התלהב ושכנע את אביו לקנות לו עפיפון קטן באחד מדוכני האירוע,
כדי שגם הוא יוכל להעיף אותו בשמיים.

האבא והבן טיפסו על גבעה קטנה,
ומהר מאוד הם הצליחו להעיף אותו גבוה בשמיים.
ההתרגשות הרבה של הבן דעכה לאחר כמה רגעים כשהוא שם לב שהעפיפון הקטן שלו לא מגיע לגובה הרב של כל שאר העפיפונים הגדולים.

"אבא, אני חושב שהחוט הזה מושך את העפיפון שלי למטה.
אולי אם נחתוך אותו הוא יוכל לעוף גבוה יותר בשמיים, כמו ציפור?"
אמר הילד הקטן.
"זה לא רעיון טוב חמוד שלי", אמר האבא, "אם נעשה את זה הוא ייפול."

"אבל אבא!!!" התלונן הילד הקטן, "אני רוצה שהעיפון יעוף גובה ואתה מחזיק אותו עם החוט…
תשחרר אותו!"

האבא הסתובב אל בנו ופתח את פיו כדי לענות לו,
אבל ברגע האחרון הוא התחרט,
לקח את החוט שהחזיק את העפיפון, וקרע אותו.
באותו הרגע העפיפון זינק למעלה בפתאומיות ונסחף עם הרוח והילד הקטן צעק בהתרגשות ובאושר.
אך כעבור כמה שניות הוא התחיל לאבד גובה בפתאומיות והתרסק על האדמה.

האבא התבונן על בנו הקטן וראה שהוא מאוד מבולבל,
"אבא, אני רציתי לחתוך את החוט כדי שהעפיפון יעוף גבוה באוויר ולא יהיה שום דבר שיחזיק אותו או ימשוך אותו למטה, למה הוא נפל ככה?"
הסביר האבא לבנו את הסיבה:

"אתה חשבת שהחוט מכביד על העפיפון ומונע ממנו לעוף גבוה,
אבל האמת היא שהוא עזר לו להישאר בשמיים ולא ליפול.
כשחתכנו את החוט העפיפון איבד את התמיכה וההכוונה שהוא היה צריך כדי להתמודד עם הרוח, ונפל"

השניים מצאו לבסוף את העפיפון שלהם, לקחו אותו לביתם ותיקנו אותו ביחד.
הם החליפו את החוט הקצר בחוט חדש וארוך יותר,
והלכו להעיף אותו בשמיים פעם נוספת,
עם חיבור טוב לבסיס, העפיפון המריא אל על.
************
אז האם עלינו ללמד את הילדים שלנו להיפרד מאיתנו כדי לעוף?
על פי הגישה ההיקשרותית- התפתחותית (ניופלד) 
התשובה היא לא. להיפך!

עלינו לספק לילדים חיבור טוב ויציב,
לאחוז בהם מספיק חזק, ולספק להם חוט מספיק ארוך ויציב,
כדי שהם יהיו משוחררים לעוף בשמיים!

ההיקשרות שהולכת ומעמיקה, מספקת עוד ועוד דרכים לאחוז בקשר

כך שהמטרה היא לא ללמד את הילדים להיפרד מאיתנו,
אלא לעזור להם להמשיך לאחוז בקשר, גם כשבנפרד.
לא לעזוב בית, אלא לקחת איתם את הבית לכל מקום.

ככל שאנחנו ניקח אחריות על זה, ונהיה אלו שאוחזים בחוט שמחבר ביננו-
הילדים יוכלו להתפנות מלאחוז בנו, להתפנות מהמרדף,
המערכת הלימבית שלהם תעביר הילוך מהיקשרות- להבשלה,
ואנרגיה תתפנה לעזור להם
פשוט לגדול, לפרוח ולעוף!
***********

רותי דריאל

והנה סירטון על הסיפור הזה: 

פוסטים נוספים שאולי יעניינו אותך

מחשבות על תיסכולים

מכירים את התקפי הזעם, הטנטרומים? כשהילד מתחיל  לצרוח, או להכות…לילדים צעירים זה קורה יותר- ובהם אתמקד בפוסט הזה,אבל לפעמים זה קורה גם לגדולים יותר, אפילו

קרא עוד »

אהבתם?שתפו באהבה

שיתוף ב facebook
שיתוף ב google
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
סגירת תפריט