// הבלוג //

משפטים כאלה הם בדיוק מה שבגישה של ההיקשרותית- התפתחותית (ע"פי ד"ר ניופלד) אנו קוראים לו "כוח מאולץ".
קשר הורה- ילד הוא בעל אופי היררכי, הוא אינו שיוויוני. זה נכון. 
אבל קשר נכון ישתמש בהיקשרות- בכוח ההיקשרותי שנותן לנו יכולת להשפיע, לטפל, להוביל את הילד.

כשהכוח ההיקשרותי פועל טוב- זה קצת כמו הסוד שלנו, זה כמעט קורה מעצמו. לא צריך לדבר על זה.

זה הרגע הזה שהתינוקת שלי נושאת אליי עיניים כשמישהו חדש נכנס הביתה- אם זו חברה שלי והיא רואה שאני שמחה, היא מחייכת גם. אם זה נציג של מס הכנסה והיא רואה את המתח שלי- היא תתחיל לבכות. אני נקודת המצפן שלה, היא מקבלת ממני את האיתותים מה קורה, איך להתנהג.

שורש ההידמות זה מה שגורם לה בימים אלו להתחיל ללכת, למלמל מילים, לרצות לאכול עם כפית- לרצות להיות דומה לאלו שהיא מקושרת אליהם.
אצל הילדים הגדולים יותר שלי זה מתבטא בשפה, בערכים שהם סופגים ממני, ואפילו בשאלות הקטנות כמו- "קר בחוץ, צריך סוודר היום אמא?" , בזה שהילד שלי החליט עכשיו שהוא מכין ריבות, וכל הזמן שואל אותי כמה סוכר לשים? כמה זמן לבשל? הוא מחפש את ההכוונה וההנחיה שלי. הוא נותן לי את הכוח להוביל אותו.

בניגוד לזה- כוח מאולץ מטרתו אינה להשפיע אלא להכניע, 
לא להוביל אלא לאלץ ולשלוט. 
הוא לא סודי- וצריך לנופף בו.
והוא לא עובד בד"כ, בטח לא לטווח הרחוק!.
כוח מאולץ לא מוביל להשפעה והכוונה אלא למאבק כוחות, ולפעמים לחוויה של השפלה.

כשצריך להשתמש במשפטים כאלה ולנופף בכוח המאולץ- זה סמן לכך שמשהו במערכת יחסים לא עובד טוב כרגע.

שאין פה סמכות הורית אלא כוחנות.
בד"כ אם נבדוק מתי אנחנו מוצאים את עצמנו משתמשים בזה – נגלה שזה בנקודות בהם אנו מרגישים חסרי אונים ונעדרי יכולת השפעה אמיתית ונכונה.
בדיוק בגלל זה הלב נחמץ.

אז מה עושים? יש מה לעשות, עובדים על מערכת היחסים! מחזקים את ההיקשרות, רותמים אותה כדי להוביל את הילדים שלנו ולהשפיע עליהם-
שמתם לב שהמלה השפעה מגיעה מהשורש שפע? בהשפעה יש שפע עצום, מי שמקבל אותה פתוח לשפע. זה הכוח ההיקשרותי במיטבו.
לעוד קריאה על הובלה, קראו פה וגם פה 

ופה בקישור תוכלו לקרוא על כל הדרכים בהן תוכלו ללמוד איתי! להתראות, 
רותי דריאל – חזרה ללב ההורות, הורות מקושרת ופסיכותרפיה